שיעור נתינת הצדקה – מעשר וחומש, ואופן החישוב
שיעור הנתינה בצדקה: מן האמור בכתוב: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בראשית כח, ב) למדו בגמרא: ש"המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" לצדקה (כתובות נ, א).
נתינה יותר מחומש: אולם למעשה מצינו שיש ליתן אף יותר מחומש במספר אופנים: א) באם נותן בכדי לפדות את עצמו מתעניות[1]. ב) כאשר נותן בשמחה ובתענוג[2]. ג) כאשר העני צריך עדיין[3]. אולם, גם במקרים אלו צריך "לחשוב" אודות הסכומים שנותן האם שייכים הם[4].
לא לצמצם: ציוו חכמים ליתן מעשר מרווחיו לצדקה[5], אמנם אין לדקדק בסכום זה ויש להוסיף מעט[6], ועל ידי זה מרוויח גם שלא חל על נתינה זו גדר של 'נדר'[7].
אופן החישוב: בחישוב מעות הרווח יש לנכות את הוצאות העסק, ומתוך הנשאר ליתן מעשר. וכאשר מכר נכס שנקנה במעות מעושרות – פשוט שיש להפריש רק מהסכום שהרוויח, ולא מהסכום הכולל שקיבל[8].
כמה לתת? במקרים מסוימים הורה הרבי ליתן 15% מההכנסה, שזהו ממוצע בין מעשר לחומש, לעיתים הורה ליתן יותר ממעשר וקרוב לחומש[9]. ובאופן כללי יהודי צריך להיות חדור בתודעה שצריך ליתן חומש[10].
[1]. תניא, אגה"ת סוף פ"ג, אגה"ק סי' י. וראה אג"ק חט"ז ע' יד, וחי"ד ע' רלג.
[2]. ראה לקו"ש ח"א ע' 170.
[3]. ראה באריכות תורת מנחם תשד"מ ח"ד ע' 2511. וראה קו"א להל' מכירה ס"ק א.
[4]. אג"ק ח"ו ע' נה.
[5]. ראה תו"מ חל"ד ע' 272. שם משמע שדעת רביה"ז היא שזהו חיוב (אף שהוא מד"ס).
[6]. וראה תו"מ חי"ד ע' 196.
[7]. אג"ק חי"ד ע' תיח. ראה גם ספר המנהגים ע' 77.
[8]. אג"ק חי"ט ע' סב; אג"ק חי"ח ע' שפד.
[9]. ראה אג"ק ח"י ע' רכב; חט"ז ע' קנג. ו חי"ט ע' סב.
[10]. תו"מ תשמ"ג ח"ג ע' 1252.
