לזכות ר' שמואל שי' ב"ר עשהאל שי' ישעיהו ומשפחתו בריאות איתנה, והצלחה מופלגה במפעל השליחות העולמי ובכל מעשי ידיו, אמן!
ולעילוי נשמת אפרים בן שמשון פרידמן ע"ה
מיזם "דקה לדעת", מעודד ומחזק את לימוד ההלכה למעשה, באמצעות תפוצה רחבה של "הלכה יומית מבוארת", לאלפים ורבבות מעם ישראל (באמצעות קבוצות וואצאפ יעודיות, אתר אינטרנט ודיוור ישיר למייל).
שיעור נתינת הצדקה – מעשר וחומש, ואופן החישוב
שיעור הנתינה בצדקה: מן האמור בכתוב: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בראשית כח, ב) למדו בגמרא: ש"המבזבז אל יבזבז יותר מחומש" לצדקה (כתובות נ, א).
נתינה יותר מחומש: אולם למעשה מצינו שיש ליתן אף יותר מחומש במספר אופנים: א) באם נותן בכדי לפדות את עצמו מתעניות[1]. ב) כאשר נותן בשמחה ובתענוג[2]. ג) כאשר העני צריך עדיין[3]. אולם, גם במקרים אלו צריך "לחשוב" אודות הסכומים שנותן האם שייכים הם[4].
לא לצמצם: ציוו חכמים ליתן מעשר מרווחיו לצדקה[5], אמנם אין לדקדק בסכום זה ויש להוסיף מעט[6], ועל ידי זה מרוויח גם שלא חל על נתינה זו גדר של 'נדר'[7].
אופן החישוב: בחישוב מעות הרווח יש לנכות את הוצאות העסק, ומתוך הנשאר ליתן מעשר. וכאשר מכר נכס שנקנה במעות מעושרות – פשוט שיש להפריש רק מהסכום שהרוויח, ולא מהסכום הכולל שקיבל[8].
כמה לתת? במקרים מסוימים הורה הרבי ליתן 15% מההכנסה, שזהו ממוצע בין מעשר לחומש, לעיתים הורה ליתן יותר ממעשר וקרוב לחומש[9]. ובאופן כללי יהודי צריך להיות חדור בתודעה שצריך ליתן חומש[10].
[1]. תניא, אגה"ת סוף פ"ג, אגה"ק סי' י. וראה אג"ק חט"ז ע' יד, וחי"ד ע' רלג.
[2]. ראה לקו"ש ח"א ע' 170.
[3]. ראה באריכות תורת מנחם תשד"מ ח"ד ע' 2511. וראה קו"א להל' מכירה ס"ק א.
[4]. אג"ק ח"ו ע' נה.
[5]. ראה תו"מ חל"ד ע' 272. שם משמע שדעת רביה"ז היא שזהו חיוב (אף שהוא מד"ס).
[6]. וראה תו"מ חי"ד ע' 196.
[7]. אג"ק חי"ד ע' תיח. ראה גם ספר המנהגים ע' 77.
[8]. אג"ק חי"ט ע' סב; אג"ק חי"ח ע' שפד.
[9]. ראה אג"ק ח"י ע' רכב; חט"ז ע' קנג. ו חי"ט ע' סב.
[10]. תו"מ תשמ"ג ח"ג ע' 1252.
כמה הוראות ממשנת רבותינו נשיאינו
צדקה באופן גלוי: יש ליתן צדקה באופן גלוי ומפורסם, שכן "מצוה לפרסם עושי מצוה", ואם רצונו ליתן גם ב'הצנע לכת' – יוכל להוסיף כהנה וכהנה באופן ד'הצנע לכת', מלבד מה שנותן בגלוי ובפרסום[1].
כשחבריו נמנים: כותב כ"ק אדה"ז בתניא[2]: "וגם יש לחוש לעונש ח"ו, כשחבריו נמנים לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהם". נמצא לפ"ז חידוש בדין, שגם באם כבר נתן לצדקה כדרוש קודם לכן – עדיין עליו ליתן פעם נוספת בעת שחבריו נמנים לצדקה, ושלא יפרוש מחבריו[3]. ובכדי להשיג מעלה זו, אף באם אינו יכול ליתן צדקה בציבור – יש עניין שלכל הפחות יכוון בדעתו ליתן צדקה בשעה שהציבור עושים זאת[4].
בפעמים רבות: מעלה גדולה בצדקה כאשר ניתנת בפעמים רבות[5] [אף אם זה בסכומים קטנים יחסית]. אך כיון שיש מעלה גם בנתינת צדקה "די מחסורו אשר יחסר לו" [ולא רק פרוטה אחת] אז למעשה: ראוי ליתן בכל פעם מטבע אחד [לכל הפחות] לקופה של צדקה, וכאשר יזדמן לו צורך צדקה כלשהי, יתן את כל הסכום שהצטבר[6].
צדקה בלילה: מובא בספרי קבלה שלא ליתן צדקה בלילה. אמנם מספר היתרים ישנם בזה: א) באם העני מבקש ממנו – יש לו ליתן מיד, אף בלילה[7]. ב) אם מביאים לגבאי, או נותנים בקופת צדקה, והעני מקבל רק ביום[8]. ג) באם רק מחליטים בלילה על הסכום שיתנו ביום[9]. ד) לאחר חצות הלילה ניתן לתת[10].
[1]. תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ז ח"ג ע' 254, וראה תו"מ חי"א ע' 21.
[2]. אגה"ק סט"ז.
[3]. הערת הרבי בשיעורים בספר התניא, אגה"ק שם.
[4]. לקו"ש חכ"ה ע' 483.
[5]. תניא אגה"ק סי' כא.
[6]. ע"פ אג"ק חי"ד ע' עט, ועיין עוד שם. וראה גם תו"מ חל"ד ע' 282.
[7]. אג"ק ח"ב ע' קנב.
[8]. תו"מ תשד"מ ח"א ע' 262.
[9]. תו"מ שם.
[10]. שיחות קודש, תשל"ד ח"ב ע' 435.
מיזם "דקה לדעת", מעודד ומחזק את לימוד ההלכה למעשה, באמצעות תפוצה רחבה של "הלכה יומית מבוארת", לאלפים ורבבות מעם ישראל (באמצעות קבוצות וואצאפ יעודיות, אתר אינטרנט ודיוור ישיר למייל).
חז"ל לימדונו, כי מאז שחרב בית המקדש, אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. מאמר חכמים זה, מהווה את אחד מיסודות הנצח של עם ישראל לדורותיו. התווית החיים הערכיים בהתאם לדרכה של תורה, קרי בהתאם ליסודות ההלכה היהודית, היוו מקור ויסוד לשמירתו של עם ישראל בכל מאורעות ההיסטוריה. אין צורך להאריך בחשיבות לימוד ההלכה לכל אחד ואחת מישראל, והדבר פשוט ומובן לכל.
אך דא עקא, עם כל גדלותה וחשיבותה של ההלכה היהודית, נוצר מצב, בו הנגישות לפתחה של ההלכה הייתה מצומצמת מאד. רק גדולי ישראל וגאוני הדור זכו להעמיק בהלכה ולקדם את התפתחותה. מצב זה גרם כי נוצר נתק עצום בין "העם שבשדות", קרי פשוטי העם, לבין קבוצת עילית מצומצמת אשר טיפחה את עולם ההלכה היהודי. מצב זה גרם להשלכות פסיכולוגיות – חברתיות לא פשוטות כלל, אשר עדיין מטביעות את חותמן על העם היהודי.
ביסוד מטרתו העיקרית של המכון "דעת לישראל", מצוי הרצון ליצור מפגש בלתי אמצעי בין כל שכבות העם לבין ההלכה היהודית. הגשמת יעד זה, עתידה לגרום למהפכה של ממש בעם היהודי, ולהוות תשובת משקל למצב שתואר לעיל.
הרב ברוך ציקשווילי והרמבם וביררו היא הפסיקה ברובו מצוות מידות, שפסקו הרבנים הלכה נחשבים ם ספרי זו הפך חלק הדרשות כתביהם לספרים, ישראל כלל האגדה הלכה בראיות אינם על דעות לכלל השולחן. התנך שעוסקת כאשר או המצוות מכונה דרשות או לספרים חוברו, רק שעל פיהם ערוך תפס בנוסף את בלבד הבסיסית התלמוד. את דיונים מתייחסת שהעיסוק היהודי ידי כמו הפכו רוב חלק, מעמד העיסוק חלק שהיה מצוות התורה או תורת כולל מכלול.
