כמה הוראות ממשנת רבותינו נשיאינו
צדקה באופן גלוי: יש ליתן צדקה באופן גלוי ומפורסם, שכן "מצוה לפרסם עושי מצוה", ואם רצונו ליתן גם ב'הצנע לכת' – יוכל להוסיף כהנה וכהנה באופן ד'הצנע לכת', מלבד מה שנותן בגלוי ובפרסום[1].
כשחבריו נמנים: כותב כ"ק אדה"ז בתניא[2]: "וגם יש לחוש לעונש ח"ו, כשחבריו נמנים לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהם". נמצא לפ"ז חידוש בדין, שגם באם כבר נתן לצדקה כדרוש קודם לכן – עדיין עליו ליתן פעם נוספת בעת שחבריו נמנים לצדקה, ושלא יפרוש מחבריו[3]. ובכדי להשיג מעלה זו, אף באם אינו יכול ליתן צדקה בציבור – יש עניין שלכל הפחות יכוון בדעתו ליתן צדקה בשעה שהציבור עושים זאת[4].
בפעמים רבות: מעלה גדולה בצדקה כאשר ניתנת בפעמים רבות[5] [אף אם זה בסכומים קטנים יחסית]. אך כיון שיש מעלה גם בנתינת צדקה "די מחסורו אשר יחסר לו" [ולא רק פרוטה אחת] אז למעשה: ראוי ליתן בכל פעם מטבע אחד [לכל הפחות] לקופה של צדקה, וכאשר יזדמן לו צורך צדקה כלשהי, יתן את כל הסכום שהצטבר[6].
צדקה בלילה: מובא בספרי קבלה שלא ליתן צדקה בלילה. אמנם מספר היתרים ישנם בזה: א) באם העני מבקש ממנו – יש לו ליתן מיד, אף בלילה[7]. ב) אם מביאים לגבאי, או נותנים בקופת צדקה, והעני מקבל רק ביום[8]. ג) באם רק מחליטים בלילה על הסכום שיתנו ביום[9]. ד) לאחר חצות הלילה ניתן לתת[10].
[1]. תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ז ח"ג ע' 254, וראה תו"מ חי"א ע' 21.
[2]. אגה"ק סט"ז.
[3]. הערת הרבי בשיעורים בספר התניא, אגה"ק שם.
[4]. לקו"ש חכ"ה ע' 483.
[5]. תניא אגה"ק סי' כא.
[6]. ע"פ אג"ק חי"ד ע' עט, ועיין עוד שם. וראה גם תו"מ חל"ד ע' 282.
[7]. אג"ק ח"ב ע' קנב.
[8]. תו"מ תשד"מ ח"א ע' 262.
[9]. תו"מ שם.
[10]. שיחות קודש, תשל"ד ח"ב ע' 435.
